בסיעתא דשמייא – יי – מה חדש

  • תחילה וראשית קודם כל תודה למלך מלכי המלכים על הכל, ואני מתכוונת על הכל, כולל הבלוג הזה והיכולת לכתוב בבלוג הזה או בכלל. לא מובן מאליו, שום דבר לא מובן מאליו, לא חיינו הקצרים כאן בעולם הזה ולא כל מה שאנו פועלים בעולם הזה אז תודה לך מלך.
  • לכתוב בלוג זה אולי לא לגמרי חדש עבורי, אמנם זה לא כמו לכתוב יומן אישי פרטי, זה לא כמו לכתוב איזה פוסט קליל או זועף בפייסבוק , זה משהו קצת אחר, יש לקיחת אחריות גדולה יותר על הדברים הנכתבים. משהו שמחבר בין הצורך להשמיע קול, להעביר משהו אולי מסר אולי תובנה, במהדורה שהיא בין קלילות לבין כובד הראש והתבוננות שיש בדרך כלל בכתיבת יומן.
  • כיוון שזה הבלוג הראשון שלי אני עדיין לא סגורה על מה להגיד {ויש הרבה}, על סדרי עדיפויות, אבל יאללה קפיצה ראשונה למים. משהו למשל שעולה כעת על דעתי. בעבודתי אני מרבה לציר מופשט, זו סוג של זרימה עם העבודה . אמנם אני יכולה לרשום תבניות גאומטריות שהם בבחינת הקו המנחה אבל מהרגע שלקחתי מכחול וצבע הרי שהעבודה מתעופפת לכל מיני כיוונים. פה אני מוסיפה משהו{לגרוע איני יכולה}, מדגישה קוים, מוסיפה סמלים, יוצאת מתבנית מוגדרת אל ההפשטה, ולעולם אין העבודה המוגמרת תהיה משהו שציפיתי לו. תמיד צפויה ל הפתעה לראות את המוצר המוגמר. אני מתפלאה על אנשים שרואים בעיני רוחם את התמונה הכוללת, יכול להיות שכשמציירים נושאים מוגדרים, נוף, עלילה למשל כמו ציור של שדה קרב לדוגמא, אולי יש באמת את האפשרות הזו “לראות” את התמונה הכוללת עוד לפני תחילת העבודה, אצלי זה לא קורה, וההפתעה נמצאת בסופה של היצירה. כן לפעמים אני אוהבת את התוצאה ולפעמים לא {לאחרונה זרקתי המון “עבודות”} אבל זה נחמד שמסובבים את הקנבס ופעם עובדים על צד זה ואחר כך על צד אחר , והתוצר והאפיון של היצירה בדרך כלל יהיה משהו שהוא לא שיגרתי.
  • אחד הדברים שאני גם אוהבת להוסיף לעבודתי זה אלמנט דיי מדוייק של נקודות קטנטנות שאני מוסיפה באמצעות נקדן מתכת קטן שאני טובלת באקריליק, כך אני מגדרת תחומים, ממסגרת אותם, מבצעת מניפולציה בתוצר שהוא כמעט סיימתי לעבוד עליו. אגב זה תואם כנראה חלק מהאופי שלי שמבקש גם יצירה שהיא מדוייקת, וגם החלק שמבקש את המעוף והזרימה, והיצירות שלי על פי רוב יש בהם אלמנטים משולבים. היצירה , הדרך אליה והתוצר מלמדים אותי המון אודות עצמי, מתברר שכמה שאכיר את עצמי עדיין יש את אותם צדדים שאיני נותנת דעתי עליהם אבל יש להם ביטוי יצירתי. כדאי לשים לב לתנועות הנפש במהלכי זמן, ההעדפות צבע, ובכלל לראות את התמונה כרובד ועוד רובד ועוד, כדי לקחת לעצמי מהיצירה את מה שאני צריכה בכל מובן.
  • לסיום
  • כל הנחלים הולכים אל הים
  • נהרי אורות שפעת חסדך
  • שתי וערב
  • יום וליל
  • נמזגים
  • במלוא הארץ כבודך

שתפו פוסט זה -

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
פוסטים נוספים:
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן